רֶכֶב
תחבורה
לועזית: vehicle
1. כלי תחבורה, כגון: מכונית, אוטובוס, מֶרכָּבה, אופַניים (בהוראה זו משמש גם: כּלִי רכב - בעיקר בריבוי: כלֵי רכב);
2. בפקודת התעבורה, רכב הנע בכוח מכני או הניגרר על ידי רכב או על ידי בהמה, וכן מכונה או מיתקן הנעים או ניגררים כאמור, לרבות אופניים ותלת-אופן ולמעט רכב ששר התחבורה פטר אותו בצו מהוראת פקודה זו, כולן או מיקצתן.
תחבורה
לועזית: vehicle
1. כלי תחבורה, כגון: מכונית, אוטובוס, מֶרכָּבה, אופַניים (בהוראה זו משמש גם: כּלִי רכב - בעיקר בריבוי: כלֵי רכב);
2. בפקודת התעבורה, רכב הנע בכוח מכני או הניגרר על ידי רכב או על ידי בהמה, וכן מכונה או מיתקן הנעים או ניגררים כאמור, לרבות אופניים ותלת-אופן ולמעט רכב ששר התחבורה פטר אותו בצו מהוראת פקודה זו, כולן או מיקצתן.
