בִּיתָן מקרקעין
לועזית: pavilion

1. בַּיִת מוּקָף גַנים, מהבּניינים הקטנים של מלכי פָּרַס שהוּקמו מסביב לבִּניין המרכּזי הגדול ושימשוּ למגורי המלך, להרמון הנשים, לבית היין וכו'
2. מִבנֶה לא קבוּע; מִבנֶה ארעי המשַמש למטרה זמנית, כגון לתצוּגה בתערוּכה
3.יחידה במערכת בִּניינים הקשוּרים במרכּז אחד, כגון בבית חולים, בבית הַארָחה וכד'
4. פָּוויליון, סוּכּה גדולה המשַמשת לצל ולמנוּחה