רוֹקוֹקוֹ 
	    מקרקעין 
	   
 לועזית: rococo
מקרקעין 
	   
 לועזית: rococo 
1. סִגנון אדריכלי ואָמָנוּתי בַּעל עיטוּרים מסולסלים מסוּבָּכים, מעודנים הנושאים אופי מצועצע  
2. סגנון אדריכלי אשר רווח באירופה במאות השבע-עשרה והשמונה־עשרה. סגנון הרוקוֹקוֹ הופיע 
בעיקר בעיצוב פנים, 
באדריכלות, בריהוט ובלבוש, ומתאפיין 
במעבר מצורותיו הכבדות של 
הברוק המאוחר לצורות תמירות, מתפתלות (צורת ה-S שלטת) קישוטיות, חינניות בחוסר סימטריה וברושם כללי של עידון.